1כי ביד חזקה שלי ישלחם ולא ביד חזקה שלו יגרשם ולא כמו שפייסתו ללכת דרך שלשת ימים לזבוח ולשוב אחר כך לעבודתו וכן הוא אומר כשלחו כלה גרש יגרש ואמר ותחזק מצרים על העם. נשלם סידרא דפרשת שמות.1אני ה'. אעפ״י שאמרתי ואתה תהיה לו לאלהים, לא לענין יראה אמרתי, שהרי אני ה׳ כלומר אני לבדי היראה. פרש״י נאמן לשלם שכר טוב וכו׳ אני ה׳ נאמן ליפרע. וא״ת מאי משמע דשם זה מסתבר נאמן לשלם שכר טוב ונאמן ליפרע יותר משאר שמותיו של הקב״ה, אלא מדכתיב שם זה בלשון הוי״ה כמו שפי׳ בפרשת שמות משמע יהיה חי וקיים לעולם בלי תכלה ובידו לשלם כל בריה גמולה כל זמן שירצה.1ושמי ה׳ לא נודעתי להם. פרש״י לא הודעתי אין כתיב כאן וכו׳ עד אחר שלא נאמר ושמי ה׳ לא שאלו לי. וא״ת לא הודיעם שכך שמו וכו׳ כלומר וא״ת עוד יתישב המדרש. ולגם בתרא קאי שפירש״י וכשבקש אברהם לקבור וכו׳ עד ולא הרהרו אחר מדותי. וכן הפי׳ וא״ת כשדברתי עמם לתת להם את הארץ לא הודעתי להם שמי המיוחד דמשתמע נאמן בהבטחותיו ולא נדברתי בו עמהם כשם שעשיתי עמך ואעפי״כ לא הרהרו אחרי אלא בדבור בעלמא האמינו לי. ועכשיו תפרש לא נודעתי כמו לא הודעתי. תשובה לדבר הרי בתחלה כשנגלה לאברהם אמר אני ה׳ ומאחר שהודיעם שמו המיוחד ובו היה מדבר עמהם מה להם להרהר אחריו ומה היה לו להקב״ה להשתבח בהם. ע״א ואם תאמר לא הודיעם שכך שמו, כלומר אעפ״י שלא נאמר ושמי ה׳ לא שאלו לי תתישב הדרשה. והכי קאמר הרבה פעמים נגליתי עליהם באל שדי ולא הודעתים שמי המיוחד ואעפי״כ לא שאלו לי מה שמך שמאחר שלא הודעתים שמי היה להם לשאול מה שמך ואעפי״כ לא שאלוהו. ואתה אמרת מה שמו מה אומר אליהם. תשובה לדבר הרי תחלה כשנגלה לאברהם נאמר אני ה׳ וגו׳ ומאחר שהודיעם שכך שמו מה היה להם לשאול מה שמו, שהרי אין דרכו של אדם לישאל מה שהוא יודע ובמה היה להקב״ה להשתבח בהם. ועוד פרש״י היאך הסמיכה נמשכת בדברים וכו', כלומר בשלמא ללישנא קמא ניחא, בשביל שהצבתי והעמדתי ברית לתת לזרעם את הארץ בשביל כך גם אני שמעתי וכו׳ אבל ללישנא בתרא מה ענין וגם אני שמעתי לוגם הקימותי וכי מפני שלא הוחזקו בה האבות בחייהם היה לו לשמוע את נאקת בנ״י לכך אני אומר יתישב המקרא וכו'.1וגם הקמתי נשבעתי. כדמתרגמינן וישבע וקיים.1ולא שמעו אל משה. נתיראו לשמוע אל משה מחמת קוצר רוח של העבודה הקשה שצוה אליהם פרעה כבר, ״תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר״ של משה. וי״ו דומעבודה קשה יתרה וטפלה.1בא דבר אל פרעה. בא עמי והכנס בעיר ודבר אל פרעה כי אני אלך עמך אבל במקום אחר שהוא בזמן יציאה חוץ לעיר כתיב לך, כגון לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה.1הן בני ישראל לא שמעו אלי משה לא הרגיש שבקוצר רוח לא שמעו ולכך אמר הן בנ״י לא שמעו אלי לכך נאמר ויצום אל בנ״י. פירוש כי מקוצר רוח לא שמעו וע״כ השיבו משה להקב״ה בפרשה שניה על כי אני ערל שפתיים לא השבתני, עד שאמר לו ואהרן אחיך יהיה נביאך.1אל משה ואל אהרן. לפייס דעתו של משה לקח לו הקב״ה את אהרן אחיו עמו, ד״א ויצום אל בני ישראל לדבר אליהם כל מה שכתוב למעלה מתחלת סדרא עד לכם מורשה אני ה'. ואחרי כן שילכו אל פרעה וידברו אליו משמו, להוציא את בני ישראל מארץ מצרים.1ובני קהת עמרם ויצהר וגו'. מה שלא מנה בני משה ובני חברון ובני איתמר היינו לפי שלא אירע בם מעשה, אבל מנה בני עמרם לפי שהוזכרו בתורה כמה פעמים, ובני יצהר מפני מחלוקת של קרח, ובני עוזיאל משום ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל, אך בני איתמר הוזכרו בדברי הימים בשביל עלי הכהן.1ויקח עמרם את יוכבד דדתו. מה שהסכים הקב״ה שיצא אדם גדול כמשה מלקוחים שעתיד להזהיר עליהם. לפי שאין מעמידים פרנס על הצבור אלא א״כ קופה של שרצים תלויה לו בצוארו פן יתגאה על הצבור, כמו שמצינו בדוד.1ויקח אהרן את אלישבע. הזכירה בשביל כבוד כהונה.1מבנות פוטיאל. הזכירה בשביל כבוד פנחס, שלו ניתנה הכהונה לעולם. כאן פרש״י שפטפט ביצרו, פרש״י בסוטה, זלזל וכבש יצרו ולא חשבו.1הוא אהרן ומשה. היכא דקאי בתולדות הקדים אהרן למשה כסדר שנולדו.1הוא משה ואהרן דקאי אלהוציא את בני ישראל הקדים משה לאהרן דהוה מריה דעובדא.1ואיך ישמע אלי פרעה פרשה זו היא עצמה של מעלה הן בני ישראל לא שמעו אלי, אלא למעלה קצר בדבריו עד שפירש לך אלה ראשי בית אבותם, לדעת מי הם משה ואהרן המדברים ואח״כ חוזר ושונה אותם כדי לכתוב הצווי והדברים על הסדר ולחבר ואהרן אחיך יהיה נביאך על הן אני ערל שפתיים.
